שפר גרופ (2006) בע"מ נ' לוי

פסק דין משלים

תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בשני צילומים שהתובעת טוענת לבעלות על זכויות היוצרים בהם, ואשר פורסמו באתר האינטרנט של הנתבעת.

תמצית העובדות

1. התובעת, "שפר גרופ (2006) בע"מ" (להלן: "שפר גרופ") היא חברה המתמחה בעיצוב ייצור ושיווק של תכשיטים, המפעילה את אתר האינטרנט שכתובתו: www.scheffer.co.il (להלן: "אתר שפר"). הנתבעת , הגב' תמר לוי, עוסקת אף היא במסחר ביהלומים ובתכשיטים מזה כ-30 שנה, לרבות עיצוב וייצור תכשיטים, ייבואם ושיווקם, ולצורך כך מפעילה את אתר האינטרנט www.vinetijewellery.com . בין הצדדים היו יחסי שותפות עסקיים, בתחום התכשיטים והיהלומים, עד אשר נתגלעה ביניהם מחלוקת והשותפות העסקית פורקה.

2. לטענת התובעת, לאחר פירוק השותפות, פרסמה הנתבעת באתר שבהפעלתה שתי תמונות של תכשיטים (טבעות) אשר הוזמנו על ידי התובעת, והזכויות בהן שייכות לה (להלן: "הצילומים"). ביום 16.5.2011 הוגשה התובענה לבית משפט זה. הסעדים העיקריים המבוקשים הם צו מניעה שיאסור על הנתבעת לעשות כל שימוש נוסף בצילומים האמורים וכן פיצוי כספי בגין ההפרות עד כה. הנתבעת טענה כי לתובעת אין זכויות בצילומים האמורים, וכן כי לא עשתה בהם כל שימוש מפר.

3. בדיון שנערך לפניי ביום 1.12.11 הוסכם על ידי הצדדים כדלקמן:

"מטעמים של יעילות הדיון ומבלי שמי מבעלי הדין מודה בטענות בעל הדין שכנגד, מוסכם עלינו שבית המשפט ייתן סעד של צו מניעה קבוע בהתאם לעתירה שבסעיף 25(א) לכתב התביעה. עוד מוסכם שבית המשפט יפסוק פיצוי כספי לפי שיקול דעתו אחרי שישמע טענות קצרות לעניין זה מאת עורכי הדין."

פסק-דין חלקי אישר את הסכמת הצדדים וקבע סעד של צו מניעה. ביום 11.12.11 הגישה התובעת את השלמת טיעוניה בכתב, והנתבעת השיבה להם בטיעוניה מיום 20.12.11.

דיון והכרעה

4. בענייננו מדובר בשני צילומים של טבעות. התובעת טוענת לבעלות בצילומים האמורים, ולתמיכה בטענותיה הציגה תצהיר של הגב' דינה לוי, הטוענת כי צילמה התמונות האמורות ב-2007 וכי העבירה הזכויות בהן לתובעת בלבד (ר' נספח א' לכתב התביעה). הנתבעת טוענת כי לא עשתה שימוש בתמונות השייכות לתובעת, שכן הציגה את הצילומים האמורים באתר האינטרנט שלה עוד בשנת 2004, הנתבעת הוסיפה וטענה כי ממילא אין ולא נטען כי לתובעת ישנן זכויות בתכשיטים המהווים האובייקט המצולם אלא בצילומים בלבד, והצילומים האמורים הם "פונקציונאליים" בלבד, ואינם מבטאים כל מאמץ או כשרון מיוחד המצדיקים הגנה עליהם מכוח דיני זכויות היוצרים.

משהסכימו הצדדים מבלי להכריע לעניין הזכויות בצילומים כי יינתן צו מניעה בענייננו האוסר על הנתבעת המשך שימוש בהם וכן כי התובעת תהיה זכאית לפיצוי כספי, נקודת המוצא להמשך הדיון מעתה היא כי התמונות היו בבעלות התובעת וכי זכותה נפגעה בעקבות השימוש בהן על ידי הנתבעת, ולצורך קביעת סכום הפיצוי יש לבדוק עתה את היקף ההפרה והנזק הלכאורי שנגרמו לתובעת בעקבות שימוש זה.

5. סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח- 2007 (להלן: "החוק") קובע את השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, ואת היקפם. כך לשון הסעיף:

"(א)הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)היקף ההפרה;

(2)משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3)חומרת ההפרה;

(4)הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5)הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(6)מאפייני פעילותו של הנתבע;